החלטה בתיק בש"א 24680/05

עסקינן בבקשת המבקשים להתיר להם להגיש תובענה נזיקית כנגד הבנק למסחר בע"מ- בפירוק (להלן: הבנק), עקב נזקים אשר נגרמו למבקשים על ידי הבנק, לטענתם.

1.         טענותיהם של המבקשים, בגינן מבקשים הם להגיש תובענה כאמור נחלקות לשניים:

א.      טענות בקשר לפעולותיו והתנהלותו של הבנק עובר לקריסתו וכניסתו להליכי פירוק, בקשר לפרויקט בניה אשר לווה על ידי הבנק.  פעולות אשר בעטיין נגרם למבקשים נזק, כך לטענתם, בהיותם רוכשי דירות בפרויקט.

ב.      טענות בקשר לפעולות אשר בוצעו על ידי הבנק באמצעות המנהל המיוחד אשר מונה לאחר מתן צו הפירוק (להלן: המנהל המיוחד), אשר מהוות לטענת המבקשים משום העדפת נושים אסורה.

2.         מעיון בתגובתו של המנהל המיוחד עולה כי האחרון אינו מתנגד לבקשת המבקשים, וזאת משתי סיבות: ראשית, טענות המבקשים מתייחסות ברובן לאירועים ונתונים אשר הקשורים לתקופה אשר קדמה לקריסת הבנק. שנית, הדיון בהליכים אשר ננקטו לאחר קריסתו של הבנק מצריך בירור עובדתי מורכב , אשר מן הראוי שגורמים נוספים יהיו צדדים לו.

אשר לטענות המבקשים בקשר לפעולות שנעשו עובר לקריסה;

3.         ממושכלות הליך חדלות הפירעון היא כי משניתן צו פירוק לא יינקט כל הליך משפטי כנגד החברה אלא באישור בית המשפט של פירוק. יחד עם זאת, במקרים אחדים עשויות להתקיים נסיבות בהן ייעשה בית המשפט של פירוק שימוש בסיפא ל סעיף 267 לפקודת החברות, ויאפשר תביעת נושה שלא במסגרת של תביעת חוב. 

4.         אחד המקרים השכיחים בהם ייטה בית המשפט להיעתר לבקשת ניהול תביעה כאמור, הוא המקרה של בקשת נושה להגשת תביעה נזיקית כנגד  החברה שבפירוק. זאת, לאור הוראת סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל, (אשר חל אף בחברה חדלת פירעון מכוח סעיף 353 לפקודת החברות), אשר קובעת כי:

"תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל."

5.         עם זאת, סבורה אני כי אין להיעתר לבקשת המבקשים. וזאת מדוע? היעתרות לבקשתם תעמוד בניגוד לכלל המהותי בהליכי פירוק, לפיו כלל נושיה של החברה (להוציא נושים מובטחים) מחויבים להגיש תביעת חוב בתוך שישה חודשים מיום מתן צו הפירוק. ויודגש; הנושה הנזיקי אינו יכול לעשות דין לעצמו . כלל מהותי זה, המחייב נושה להגיש תביעת חוב, חל אף אם עסקינן בנושה נזיקי הסבור כי תביעתו אינה מתאימה להידון בפני בעל התפקיד אשר מונה במסגרת הליכי הפירוק. ודוק; הנושה הנזיקי כפוף כיתר הנושים להוראות הדין החל בפירוק, וזאת אף אם בסופו של יום ייקבע כי תביעתו אינה ראויה להתברר במסגרת של הוכחת חוב. כל שנדרש נושה זה, ואף התייחסתי לכך לא אחת, הוא להגיש תביעת חוב בתוך סד הזמנים אשר נקבע לכך בדין , בה יציין כי רואה הוא עצמו כ"נושה נזיקי". למצער, רשאי אותו נושה הסבור כי דין תביעתו להתברר בתביעה נפרדת, לפנות אל בית המשפט של פירוק במסגרת אותו פרק זמן, ולבקש היתר להגשת תביעה נזיקית חלף הגשת תביעת חוב.  (וראה לעניין זה פש"ר 1541/02, בש"א 22509/03, סולמות חגית (1990) בע"מ נ' המנהל המיוחד של חברת צינקל בע"מ- בפירוק ואח'.)

6.         אם לסכם; אני דוחה את בקשת המבקשים להתיר להם להגיש תביעה נזיקית בגין פעולותיו של הבנק עובר לקריסתו. 

אשר לטענות המבקשים בקשר לפעולות שנעשו לאחר תחילתם של הליכי הפירוק;

7.         אכן, יש מקום לברר טענות אלה, אולם בשלב זה מוקדם לקבוע כי הפורום המתאים לבירורן הינו ערכאה אזרחית נפרדת. ודוק; כל טענה אשר יש לנושה או לצד שלישי אחר, כנגד בעל תפקיד בפירוק, דינה להתברר ראשית בפני בית המשפט של חדלות פירעון , אשר אמון על דיון בטענות מסוג זה. רק לאחר מכן, במידה ובית המשפט של פירוק יהיה סבור כי מדובר בבקשה מורכבת אשר אינה מתאימה להידון במסגרת של בקשה למתן הוראות, רשאי בית המשפט במסגרת שיקול דעתו , להורות על העברת הבקשה למישור של תובענה אזרחית רגילה. 

סוף דבר;

8.         דין הבקשה להידחות. עם זאת, וככל שעומדות למבקשים טענות הנוגעות לדרך התנהלותו של הבנק באמצעות המנהל המיוחד  במסגרת הליך הפירוק , הרי שהמבקשים רשאים להגיש בקשה מתאימה בעניין, עליה ייתן המנהל המיוחד את דעתו בבוא העת.

בנסיבות העניין, איני מוצאת מקום להטלת הוצאות.

ניתנה היום י"ד באב, תשס"ו (8 באוגוסט 2006) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.